May 23, 2018

כמה קשה לי!

ניסיתי לדחות את זה כמה שיכולתי, אבל שעת השין הגיעה ואין לי דרך להתחמק מזה יותר.

התאריך נקבע והזמן להגיד שלום הגיע.

אבא נפטר בסוף נובמבר, ומאז הבית עומד לו ריק וחשוך, הדשא הצהיב קצת ועשבים מתחילים לצוץ בין אבני השביל.

לאחותי ולי היה דייט שבועי בבית.

הייתי מאחרת תמיד, קצת בכוונה. לא יכולתי להיות הראשונה שנכנסת לבית החשוך.
 

שנים הייתה רק דרך אחת להכנס הביתה-  מטפסים דרך הגינה, הדלתות הגדולות אליה תמיד פתוחות. נותנים נשיקה על הקרחת של אבא בזמן שהוא מסנן ״אבל למה לא להכנס דרך הדלת כמו בן אדם״.  מיד ממשיכים למטבח כדי להרים את המכסים לסירים שאמא השאירה על הכיריים.

סתם מתוך סקרנות.

פותחים את המקרר כדי לראות אילו פינוקים מחכים שם ואז אפשר לחזור לסלון.

בשנים האחרונות זה השתנה כמובן.

הייתי נכנסת עמוסה וכעוסה דרך הדלת הראשית, פורקת את הילדים על השטיח במרכז הסלון, מנשקת את הקרחת של אבא שנותר לשבת בכורסא הקבועה, מציצה לכיוון המטבח אבל לא מעיזה להיכנס כדי לא לראות את הריקנות של הכיריים והמקרר.

ובחצי השנה האחרונה אחותי ואני מנסות לסדר את הבית. פעם בשבוע אנחנו נכנסות עם נשימה ע...

December 6, 2017

 זהו, צריך לחזור לשגרה.
שבעה ימים עברו ועכשיו העולם מצפה שאדביק את הקצב, אבל אני עוד לא שם.
 

כשאמא שלי נפטרה רעידת האדמה הייתה כל כך חזקה, שהקרקע התפוררה מתחת לרגליי, אורן מיד תפס את ידי והוביל אותי לאט לאט לאדמה בטוחה.
 

עכשיו אבא נפטר. ככה הוא הלך לו בשקט, בעדינות, בחסד. והאדמה לא רועדת, היא כבר לא רועדת כל כך בקלות, הילדים והשגרה דואגים שהיציבות תמשך.
אבל מתחת לפני השטח לוחות טקטוניים גדולים זזים ואת ההשפעה של התזוזות האלו עוד קשה לצפות.
 

אני עוד מחכה לשיחת הטלפון היומית ב7:00 בבוקר. שיחה שתמיד צפנה בחובה פוטנציאל לאסון. אבל הנה האסון כבר הגיע, היה וחלף והחיים מחכים לי.
אני עדיין מנסה לעכל, לשחרר את הכעס האיום כלפיו, שהיה מלווה תמיד ברגשות אשם איומים.
 

ניסיתי להיות בת טובה, אבל מבעד לכל מה שעשיתי עבורו, תמיד הציץ הכעס הגדול על כך שהוא הזדקן לי ככה, שהוא נחלש, שאמא שלי מתה ואחותי נעלמה.
על כתפיו הנחלשות והמזדקנות הוא המשיך לסחוב את עוולות כל המשפחה.
הוא היה הסלע שלי כל חיי, חזק, יציב ובלתי נשבר. אפילו כשלא ידע איך לדבר איתי הוא הלך אחריי בשקט, בכל הדרכים שבחרתי לעצמי...

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890