August 4, 2017

 אנחנו עכשיו בשקט.
שנינו יושבים וצופים על המכתש הגדול, השמש משזפת אותנו ואנחנו סוף סוף נרגעים.
אני מסתכלת על המרחבים הלוהטים מתחתנו, "כמה זר ומוזר המקום הזה" אני חושבת.
"בטח החיות שגרות כאן רעות וקשות, מי יכול לשרוד במקום כזה?"
"פעם היה פה ים טתיס" אורן אומר, הוא חוזר איתי מיליוני שנים אחורה, מספר לי על יבשות גדולות, לוחות טקטוניים ותהליכים איטיים.
אני מביטה על החור הגדול ובבת אחת הוא מתמלא במים. חיות משונות ונפלאות ממשיכות בחייהן כאילו לא עזבו את המקום הזה מעולם.
הן שוחות בים הענק שנפרש לפני, מקיימות מערכת אקולוגית מושלמת, בלי אידיאולוגיות מסובכות, דת, או פוליטיקה.
אוכל, נאכל, חי , מת- פשוט.

"יש טיול גמלים לפטרה" אורן מקריא מתוך דף רשימת הפעילויות של המלון.
בבת אחת ים טתיס מתייבש, כל היצורים נסחפים ומתאבנים בדפנות.
לוחות טקטוניים זזו, החום והאבק חזרו ואנחנו עכשיו על גמל בין נקיקי סלע גדולים ואדומים, הדרך מתפתלת והנה העיר החצובה באבן נגלית לפניינו.
אני עוצמת את העיניים ומרגישה את הקור והאבק בן אלפי השנים שמשתחרר מתוך החדרים האפלים בארמונות הסלע, מזמין אותי להכנס פנימ...

October 14, 2015

 

דילן עוזבת אותנו, היא החברה הכי טובה של מעיין והיא עוזבת אותנו. 
היא עוברת רחוק רחוק, לא לעיר אחרת או אזור אחר...רחוק רחוק... לארץ אחרת...גם היא רחוקה רחוקה!

 

דילן מבחינתי הייתה אהבה ממבט ראשון. שמתי לב אליה ברגע שהכנסתי את מעיין לגן, איך אפשר שלא?! אפרוח צהוב עם קול צרוד ומלא מה לאמר, מזכירה את מעיין קצת בחיצוניות והרבה בטמפרמנט.

למזלי גם מעיין התאהבה בה וקיבלתי דיווחים שהן החברות הכי טובות בגן...לבת שלי יש טעם טוב!

מעבר למתיקות אינסוף דילן התברכה גם בהורים מגניבים. מאלו שגורמים לך להרגיש בנוח עם עצמך והאמהות שלך. מאלו שלא גורמים לך להזדעזע בשקט מהחינוך האיום של הילדים שלהם, או להתבייש בחינוך האיום של הילדה שלך, פשוט מגניבים.
בהתחלה חיזרתי אחרי חולית, אמא של דילן, בביישנות, אבל אחרי מפגש אחד הבנתי עם מי יש לי עסק.
חולית מייצרת תחושה של חו"ל, עם מבטא קל, שרוואל וכפכפים היא משרה אווירה של עיירת נופש.

חולית ועדי תמיד מחייכים והכי כיף לרבוץ איתם בזמן שהילדות משחקות. 

אחרי מפגש באיטליה, חופש גדול, חגים ואינסוף אחרי צהריים, נקשרתי, ואני אוהבת את כולם, דילן, חולית ועדי.

 

ואז הם...

September 20, 2015

 

כבר כמה שבועות שאני מסתובבת עם תחושת 'שישרף העולם'. לא טוב לי וזה כנראה באשמת כולם!

בכולם אני מוצאת מגרעות איומות שמאיימות על היחסים ביניינו.

אני מסתובבת עם פחית בנזין ביד, ואני שופכת על כל גשר שאני רואה, שיהיה ספוג טוב טוב לרגע שאני ארצה לזרוק גפרור.

 

"אבל מה כל כך רע לך בחיים?" אורן שואל אותי נעלב.

הוא בנה לנו מגדל שן והוא מתענג על כל רגע ולא מבין איך אני לא.

ואני דווקא כן...בהתחלה.

הכל טוב במגדל שן- יפה, נעים ונוח, כל כך נוח ששוכחים איך לצאת ממנו.

ופתאום משהו חסר לי, בדידות וניתוק מתחילים להתגנב פנימה.

מה עושים? מכיוון שאני לא יודעת לדבר, אני מחכה...שאורן ישים לב, שהחברות ישימו לב, שהמשפחה...

כשזה לא קורה, אני מרגישה שקופה, שלא רואים אותי ולא מבינים אותי.

אז אני נסגרת עוד יותר בתוך הבועה שלי, עם 'שעה היסטורית' ו'קאנדי קראש' שום דבר לא יכול לגעת בי.

ואני שוכחת לאט לאט איך לגעת באחרים.

 

ואז מגיע ראש השנה, וצריך לעשות מה שצריך לעשות.

אני מתקשרת לאנשים, שאני אוהבת (אני בספק אם הם יודעים שאני אוהבת אותם), כמו מכונה לא משומנת, חורקת, מעלה עשן אני מתחילה לתקשר, מתחילה לגעת, מתחילה לצ...

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890