ביום ראשון לפני שלוש שנים, אמא שלי התקשרה אליי לעבודה וביקשה שאני אקח אותה למיון,'היא לא הרגישה טוב' ככה היא אמרה לי.
זה היה מוזר משתי סיבות- האחת, אמא שלי אף פעם לא התקשרה אליי. פולניה אמיתית לא מתקשרת, היא מחכה שיתקשרו אליה.
והשנייה, שהיא שנאה רופאים, למרות שעבדה איתם כל חייה, והיא מצאה כל תירוץ להימנע מלראות אותם.
"במחשבה שנייה" היא אמרה, " אני אלך מחר, לא חפפתי ראש."
אמא שלי תמיד יצאה מהבית במיטבה. "את לא יודעת איפה תמצאי את הנסיך שלך." ככה היא הייתה אומרת. (אפילו שהיא כבר פגשה את הנסיך שלה, התחתנה איתו, עשתה איתו שלוש בנות ואז גילתה שהוא נו... גם 'פקקטה' נסיך).
אין לדעת מתי פול ניומן יחליט לבקר בקרית אונו או במיון של 'מאיר'.
למחרת היא התאשפזה במחלקת ריאות ב'מאיר'. דלקת ריאות הם אמרו לנו.
אחרי שבוע של ביקורים מנומסים והתלוצצויות עם הרופאים, מצאתי את עצמי יושבת בחדר של מנהל המחלקה בין אחותי לאבא שלי.
"סרטן" הוא אמר ואז השתרר שקט.
ניסיתי לחשוב על שאלות שיעזרו לקדם את הטיפול, להבין את המצב...משהו...
אבל בסוף נפלטה לי השאלה היחידה שעלתה לי בראש- "כמה זמן?"
הרופא השפיל מבט "לא...