בשעה 19:00 בכל ערב הטלוויזיה נכבית, ואני מעבירה את הילדה לשולחן האוכל. כל היום חשבתי 'מה לעזאזל היא תאכל?' חיפשתי מתכונים, שיהיו בריאים וטובים, אני קונה מצרכים, מבשלת ומגישה צלחת מלאה כל טוב, אהבה ותקווה. בלב אני יודעת שהמאמצים חסרי תוכלת, והסוף ידוע מראש- היא מסתכלת עליי מאוכזבת, דוחה את הצלחת ביד מהירה ונחושה ומצביעה על המקרר.
זה השלב שקצת בא לי לבכות.
אני מסתכלת עליה בחוסר אונים מהול בכעס, כשאורן עובר במטבח ושואל בנונשלנטיות - "פנקייקים?"
היא מזדקפת, העיניים שלה ניאורות וה"כן" מוחלט!
אורן מקצוען, תוך שנייה כל המצרכים נשלפים, ולפני שהבנתי מי נגד מי הבית מתמלא בריח מתוק ושלוליות ריר.
הוא מכין אותם קטנטנים, ועורם אותם בצלחת גדולה, אני מורחת עליהם שכבה דקה של ממרח, והיא שואבת אותם פנימה.
ככה הרגנו שתי ציפורים, ארוחת הערב של היום ובוקר של מחר.
לאט לאט אורן השתכלל והשתדרג וייצר מתכונים בריאים וטובים לפנקייקים.
כשהוא מצא ממרחים מעולים מתוך הספר 'המטבח הבריא של "על השולחן" של אורלי פלאי-ברונשטיין ושי לי ליפא אנג'ל החיים הפכו לחגיגה!
אושר ועושר צריך לחלוק אז ה...