May 23, 2018

כמה קשה לי!

ניסיתי לדחות את זה כמה שיכולתי, אבל שעת השין הגיעה ואין לי דרך להתחמק מזה יותר.

התאריך נקבע והזמן להגיד שלום הגיע.

אבא נפטר בסוף נובמבר, ומאז הבית עומד לו ריק וחשוך, הדשא הצהיב קצת ועשבים מתחילים לצוץ בין אבני השביל.

לאחותי ולי היה דייט שבועי בבית.

הייתי מאחרת תמיד, קצת בכוונה. לא יכולתי להיות הראשונה שנכנסת לבית החשוך.
 

שנים הייתה רק דרך אחת להכנס הביתה-  מטפסים דרך הגינה, הדלתות הגדולות אליה תמיד פתוחות. נותנים נשיקה על הקרחת של אבא בזמן שהוא מסנן ״אבל למה לא להכנס דרך הדלת כמו בן אדם״.  מיד ממשיכים למטבח כדי להרים את המכסים לסירים שאמא השאירה על הכיריים.

סתם מתוך סקרנות.

פותחים את המקרר כדי לראות אילו פינוקים מחכים שם ואז אפשר לחזור לסלון.

בשנים האחרונות זה השתנה כמובן.

הייתי נכנסת עמוסה וכעוסה דרך הדלת הראשית, פורקת את הילדים על השטיח במרכז הסלון, מנשקת את הקרחת של אבא שנותר לשבת בכורסא הקבועה, מציצה לכיוון המטבח אבל לא מעיזה להיכנס כדי לא לראות את הריקנות של הכיריים והמקרר.

ובחצי השנה האחרונה אחותי ואני מנסות לסדר את הבית. פעם בשבוע אנחנו נכנסות עם נשימה ע...

June 6, 2017

הגינה היתה הדבר העיקרי שלא הסכמנו עליו.

הוא אוהב שהכל מסודר, כל כמה ימים היה יוצא עם מגן עיניים, כפפות , כובע ומזמרה גדולה, הייתי עוקבת אחריו דרך הויטרינה בדריכות ומצטמררת עם כל זלזל שצנח.

אני אוהבת גינות פראיות. 

תמיד חלמתי על גינה כמו שהיתה לדפנה שיבק. כר דשא גדול שמסביבו גדר חיה עבה עם שער עגול שחצוב דרכה לשדה, תמיד בהיתי בה והאמנתי שעולם שלם של קסם והרפתקאות מחכה לי מהצד השני. 

הכל השתנה כשהוא בנה מסביבנו גדר. הגדר הרעועה שסימנה גבולות פרוצים הוחלפה בקורות עץ חסונות. כמו תמיד הוא דאג לזה (הוא דואג לנו תמיד) ויום אחד היא פשוט הופיעה, מגדירה גבולות, מחבקת, שומרת, שלנו. 

ידענו עכשיו שהצמחים שהועברו אלינו בירושה מהדיירים הקודמים יהיו חייבים ללכת. אחרי שנתיים שהגנתי עליהם הם נראו לי זרים. בהנף יד גזרתי את דינם ״תוציא את הכל!״ אמרתי לו והוא ציית.

ימים של עבודה הוא ניקה, טיפח, דישן והכין את הקרקע. (זה מה שהוא עושה, יוצר עבורנו קרקע שממנה נצמח)

״עכשיו תורך״ הוא הכריז ושלח אותי למשתלה. 

דחפתי את העגלה של איתמר הלוך וחזור ברצינות תהומית לאורך שבילי החצץ, בדקתי כל פרח, נגעתי, ה...

March 18, 2015

 

כל כך רציתי שינוי, לא שרע לי בחיים, דווקא די טוב.

אבל אני גרה בוילה בג'ונגל, כשאני נתקלת בחושך ואלימות, אני סוגרת את השער החשמלי ומתיישבת בגינה היפה והשקטה שלנו ונרגעת.

אבל בחדשיים האחרונים חשתי את התקווה.

באמת האמנתי, לחמתי עליה- לא, לא הלכתי להפגין, לא הפכתי פעילה.

כתבתי פוסט בפייסבוק וראיתי מלא חדשות.

חשתי שרק בכח ההצבעה שלי אני ממליכת המלכים, יד השינוי, הכח על כתפיי ואני נושאת אותו בגאווה.

לצערי, הרבה הרגישו אותו דבר, אבל חשבו אחרת.

אז אני יושבת בגינה וחושבת לעצמי, מזל שיש ביום ראשון מאסטר שף, בשני האישה הטובה ומי יודע איך נשרוד כשיגמר המירוץ למיליון.

בהצלחה

January 20, 2015

להית' משוגעים, אנחנו עוזבים.

לקחתם חלק משמעותי בחיינו בשנים האחרונות, אז רק ראוי שנקדיש כמה דקות כדי להפרד מכם-

ביי זוג משוגעים, לא הפרעתם לנו או הרעשתם, אבל את הריח, שהתפשט במסדרון שפתחתם את הדלת, לעולם לא נשכח.

ביי משוגעת מפורסמת, שלעולם לא התייחסה אליי, גם בזמן שהכלבים שלנו שיחקו ביחד. תמיד כשנראה אותך בטלוויזיה נאמר 'היא היתה שכנה שלנו פעם'.

ביי משוגע שמן, שתמיד יורק כשאני עוברת. אני לא יודעת איך ביססנו את מערכת היחסים הזאת, אבל אני מקווה שתמצא מישהו שיחליף אותי.

ביי משוגע בלי חולצה, אח של משוגע שמן. תמיד חשבתי שאתה גיי, עד שהתחלת איתי יום אחד, ומאז אני מתחמקת ממך בעקביות.

ביי שכן תמהוני, שמאז שדפקתי לך על הדלת עם בקשה מעט משונה, אתה מתחמק ממני כאילו אני משוגעת.

 

ביי משוגעים אנחנו הולכים להכיר שכנים חדשים.

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890