August 28, 2018

אני שומעת מסביבי מלא "מתי ספטמבר יבוא כבר" "רק עוד שבוע למניאק" וכאלו.
אני חייבת לאמר שכיף לי, החופש הזה היה ועודנו נפלא ובין טנטרום לטנטרום אנחנו מבלים וחווים מלא חוויות חדשות.
אבל בכל זאת ספטמבר מתקרב בצעדי ענק, אז החלטתי לפרסם פה הדרכה שפורסמה במדור שלי במאקו (וטיפה דחיתי את הפירסום שלה פה) שמתאימה בול לחזרה ללימודים איך להכין לעצמנו מחברות מעוצבות, כלי כתיבה ואפילו איך לעדכן את הלוק של הסלולארי שלנו.

 


אז מה צריך-

-יומן/מחברת פשוטה

- טפטים בהדפסי שיש, בטון, טפט שחור וברונזה.

-מספריים- עיפרון-סכין חיתוך

אז מה עושים-

1. מסמנים את צורת המחברת על הצד האחורי של הטפט, אבל משאירים 2 ס"מ תוספת לטפט כדי שנוכל לקפל אותה לצד הפנימי של המחברת וכך ניצור שוליים יפים לעטיפה.
 

2. גוזרים לפי הסימון.
 

3. עוטפים את המחברת בטפט.
 

4. גוזרים משולשים בארבע פינות הטפט.
 

5. מקפלים את שארית הטפט שנוצרה ומדביקים לצד הפנימי של המחברת.
 

6. גוזרים רצועה ברוחב 10 ס"מ מטפט בצבע/ טקסטורה שונה (אני אוהבת את השילוב של שיש וברונזה)ומדביקים על השדרה של המחברת.

7. עכשיו אפשר לקשט את המחברת בחתיכות גאומטריות...

March 2, 2016

בחודש הקודם הבנתי משהו חשוב.

עד לא מזמן קצת התביישתי, חששתי לפגוש אנשים חדשים או מכרים ישנים. תמיד צצה השאלה 'אז מה את עושה?'
'ממ...אני בלוגרית' הייתי עונה בחשש, כי מיד מגיעה שאלת ההמשך הבלתי נמנעת- 'ועושים מזה כסף?'
השאלה הזו טומנת בחובה את כל חוסר הביטחון שלי. אני שומעת אותם חושבים 'זה מקצוע זה?!'

'אז היא בעצם לא עושה כלום!'

'נו, עוד עקרת בית עם תחביב'.

 

החודש משהו השתנה, נחישות? ביטחון עצמי?

אני לא באמת יודעת, אבל התמלאתי ברצון להתקדם ולפרוח, ויותר מזה את התחושה שמגיע לי.

אני גאה בבלוג שלי. כן! אני לא חוששת לאמר, אני גם מאמינה בו ובי.

כבר שנה וחצי, שאני מציבה לעצמי אתגרים ועומדת בהם. אז הגיע הזמן, שאני אתחיל לחוש בזה, שאני אזנח את העבר ואת תחושת הלוזריות, שאני סוחבת על הגב כמו חנל'ה (משמלת השבת של...)

 

 

אם אני כבר לובשת את שמלת הכוכבים של חנל'ה ונמצנצת כולי, אז אני רוצה שכולם יראו.
כ-ו-ל-ם!

נו?! איפה כולם?
איך אתם לא רואים?
אף אחד לא שם לב לעבודה הקשה שלי? 
אף אחד לא בא לטפוח לי על השכם?

מה אני אגיד, אכזבה!

 

אז ישבתי וחשבתי, התייעצתי עם חברות ה'פרלמנט' (קבוצת התמיכה האהו...

November 10, 2015

 

 

חלפה שנה מאז שאמרתי 'על החיים ועל המוות' ולחצתי על כפתור PUBLISH בפעם הראשונה.

לחצתי וברחתי מהבית. פחדתי מהתגובות. התנחמתי במחשבה 'את מי לעזאזל את מעניינת?!'

אף אחד במילא לא הולך לראות את זה.

אבל אז הטלפון צפצץ, "קיבלת לייק" הוא אמר לי.

"באמת?" הסתכלתי עליו בפליאה.

"וואלה, עוד אחד!" הוא פער אליי את עיניו במבט שכולו התפלאות.

מאותו רגע הפלאפון, שהיה מוקצה מחמת מיאוס הפך לחבר הכי טוב שלי. אנחנו כל הזמן ביחד.

"לייק!" הוא קופץ כל פעם ומעמיק את התלות שלי בו עוד יותר.

 

'לייק' התרופה הטובה ביותר לחוסר ביטחון, ומי צריך אותו יותר ממני.

לפני שנה הייתי יוצרת שבורה. שנים של כשלונות וחוסר סיפוק כמעצבת אופנה כרו בי בור עמוק. שהמשכתי והעמקתי בכל יום.

'מי ייקח אותך לעבודה?'

'את לא מספיק טובה/ צעירה/ מוכשרת.'

זה היה חלק מהרפרטואר היומי שלי.

'הפחד משתק אבל היצירה משחררת' איזה מורה אמרה לי פעם, ועכשיו החלטתי ליישם.

איור אחד בשבוע, זאת היתה ההחלטה. הוא לא צריך להיות מבריק, רק אמיתי.
אם אני אהיה אותנטית הכל יהיה בסדר ומשהו בסוף יקרה.

ואז קיבלתי עוד לייק.

 

לאט לאט הוא הגיע, הקול שלי, והפחד פשוט נעלם. הפס...

September 20, 2015

 

כבר כמה שבועות שאני מסתובבת עם תחושת 'שישרף העולם'. לא טוב לי וזה כנראה באשמת כולם!

בכולם אני מוצאת מגרעות איומות שמאיימות על היחסים ביניינו.

אני מסתובבת עם פחית בנזין ביד, ואני שופכת על כל גשר שאני רואה, שיהיה ספוג טוב טוב לרגע שאני ארצה לזרוק גפרור.

 

"אבל מה כל כך רע לך בחיים?" אורן שואל אותי נעלב.

הוא בנה לנו מגדל שן והוא מתענג על כל רגע ולא מבין איך אני לא.

ואני דווקא כן...בהתחלה.

הכל טוב במגדל שן- יפה, נעים ונוח, כל כך נוח ששוכחים איך לצאת ממנו.

ופתאום משהו חסר לי, בדידות וניתוק מתחילים להתגנב פנימה.

מה עושים? מכיוון שאני לא יודעת לדבר, אני מחכה...שאורן ישים לב, שהחברות ישימו לב, שהמשפחה...

כשזה לא קורה, אני מרגישה שקופה, שלא רואים אותי ולא מבינים אותי.

אז אני נסגרת עוד יותר בתוך הבועה שלי, עם 'שעה היסטורית' ו'קאנדי קראש' שום דבר לא יכול לגעת בי.

ואני שוכחת לאט לאט איך לגעת באחרים.

 

ואז מגיע ראש השנה, וצריך לעשות מה שצריך לעשות.

אני מתקשרת לאנשים, שאני אוהבת (אני בספק אם הם יודעים שאני אוהבת אותם), כמו מכונה לא משומנת, חורקת, מעלה עשן אני מתחילה לתקשר, מתחילה לגעת, מתחילה לצ...

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890