April 9, 2018

כל לילה היא דורשת סיפור צדדי. כזה שחורג מהסיפור הפורמלי מהספר.

אני סוחבת אותה במעלה המדרגות, היא כבר בת 4.5, ילדה גדולה.

היא אוחזת בי עם רגליה הארוכות, הידיים עסוקות, האחת תופסת את בובת החתול שקיבלה מסיגל כשנולדה, השנייה את הנסיכה על חד הקרן.

והיא איפשהו בתפר.
היא עדיין שותה בקבוק אבל כבר חולמת על נסיכות.

אבל הכל התחיל בגלל המפלצות, גם עליהן היא חושבת מידי פעם.

אז התחלתי לספר לה סיפור, הוא התחיל ביער קסום בדרך לנשף מלכותי.

״רגע״, היא עצרה אותי.

״איך אני יכולה ללכת בלי שמלה?״ היא שאלה בצדק.

אז לקחתי אותה לחייט הטוב בממלכה שתפר עבורה שמלה מפוארת.

כשרציתי להמשיך לנשף היא עצרה אותי שוב.

״מה עם הנעליים?״

(הילדה שלי מבינה עניין, אין גבול להתרגשות שלי)

אז המשכנו לסנדלר, שם היא דרשה שני זוגות נעליים וזרחה מאושר (אין לי מילים, דמעות חונקות את הגרון שלי).

הבנתי עם מי יש לי עסק אז מיד סיפרתי לה על התסרוקת המופלאה שלה ולא שכחתי את האיפור והתכשיטים.

סוף סוף היא הייתה מוכנה לנשף.

״והנסיך?״ היא דרשה מיד.

אההה… ״עיניכם נפגשו בין קהל גדול של אנשים, הרגשתם משיכה עזה אחד כלפי השני והאולם נחצה ונוצר שבי...

June 6, 2017

הגינה היתה הדבר העיקרי שלא הסכמנו עליו.

הוא אוהב שהכל מסודר, כל כמה ימים היה יוצא עם מגן עיניים, כפפות , כובע ומזמרה גדולה, הייתי עוקבת אחריו דרך הויטרינה בדריכות ומצטמררת עם כל זלזל שצנח.

אני אוהבת גינות פראיות. 

תמיד חלמתי על גינה כמו שהיתה לדפנה שיבק. כר דשא גדול שמסביבו גדר חיה עבה עם שער עגול שחצוב דרכה לשדה, תמיד בהיתי בה והאמנתי שעולם שלם של קסם והרפתקאות מחכה לי מהצד השני. 

הכל השתנה כשהוא בנה מסביבנו גדר. הגדר הרעועה שסימנה גבולות פרוצים הוחלפה בקורות עץ חסונות. כמו תמיד הוא דאג לזה (הוא דואג לנו תמיד) ויום אחד היא פשוט הופיעה, מגדירה גבולות, מחבקת, שומרת, שלנו. 

ידענו עכשיו שהצמחים שהועברו אלינו בירושה מהדיירים הקודמים יהיו חייבים ללכת. אחרי שנתיים שהגנתי עליהם הם נראו לי זרים. בהנף יד גזרתי את דינם ״תוציא את הכל!״ אמרתי לו והוא ציית.

ימים של עבודה הוא ניקה, טיפח, דישן והכין את הקרקע. (זה מה שהוא עושה, יוצר עבורנו קרקע שממנה נצמח)

״עכשיו תורך״ הוא הכריז ושלח אותי למשתלה. 

דחפתי את העגלה של איתמר הלוך וחזור ברצינות תהומית לאורך שבילי החצץ, בדקתי כל פרח, נגעתי, ה...

February 9, 2016

 

אנחנו מכונת משפחה משומנת היטב. כל אחד יודע את התפקיד שלו ומבצע אותו בשלמות.

למשל בבקרים- כשהילדה מפעילה את השעון המעורר הפנימי שלה בול ב-6:30, אנחנו יורדים למטה ותופסים את העמדות שלנו.
אורן מתמקם במטבח ומעמיד ליד הקומקום שתי צלוחיות לדייסה עבורו ועבור מעיין וכוס קפה עבורי, וכולם מחכים בסבלנות, שהמים ירתחו.

מעיין ואני מדדות לשולחן, מתיישבות במקומות הקבועים שלנו, נמרחות ומתרוממות קצת יותר עם כל ביס ולגימה מהקפה.
כשהתעוררות מוחלטת נרשמת אורן מופיע עם שתי מברשות שיניים- גדולה וקטנה והוא עושה את מה שרק הוא מצליח לעשות- מצחצח לה שיניים.

אני מכינה את התחנה הבאה- עמדת ההחתלה, מעיין עכשיו ערה לחלוטין והאתגר הוא לקרקע אותה אחרי כמה סיבובים הכרחיים של ריצה מסביב לספה, "אריה, אריה" היא צועקת, בתקווה שאני ארדוף אחריה, אבל אני אורבת לה בנקודה אסטרטגית וברגע של חוסר תשומת לב תופסת אותה, הצלחה!!

בשנייה שאני משחררת אותה, היא מזנקת הישר לתוך המעיל שאורן מחזיק, אנחנו לא פראיירים, אנחנו כבר מכירים את כל השיטות.

היא רוסנה! אורן אוסף אותה, היא מחלקת נשיקות וחיבוקים לכל עבר "ביי אמא" והדלת נסגר...

February 15, 2015

פעם לא הצלחתי לשמור על גרביים זוגיות.

הייתי שולפת את השתיים הראשונות מהמגירה,

 משדכת אחת לשנייה ומשתדלת לגרום לזה לעבוד.

ואם היה בהן חור קטן- נו, לא נורא.

עד שהגבר שלי הגיע, אצלו כל הגרבים בזוגיות.

יותר מזה, הגרביים שלו גם מיוחדות- 

הן אוסטרליות, מחממות במיוחד, עמידות בפני כל ולעולם לא נפרדות.

הגבר שלי מלמד אותי לא להסתפק במה שיש ותמיד לשאוף לטוב ביותר.

 

 

January 27, 2015

אני מתחבאת מתחת לשמיכה מהעולם.

יש לי הכל- משפחה, בן זוג נהדר, מלא זמן ואפשרויות, ולא טוב לי כרגע.

איך אני יכולה להצדיק את זה?

איך עושים שיהיה טוב?

אני מחפשת את המקום, שבו אני ארגיש שלמה.

בינתיים אני פה מתחת לשמיכה.

December 9, 2014

אנחנו לא נשואים, בעיקר בגלל שאין לנו סבלנות ועניין לארגן חתונה. אבל כשנכנסתי להריון רציתי טבעת. הזוגיות שלנו הייתה כל כך צעירה והייתי סמל ליציבות .
אז הלכנו בהתרגשות גדולה לקנות טבעת בגלריה לעתיקות. בחרנו טבעת עתיקה, יפיפייה ועדינה עם יהלום, שדהה מהשנים ופנינה בגוון ורוד. נסענו לצוק מעל חוף הים האהוב עלינו והגבר שלי העניק לי את הטבעת.
הייתי בוהה בטבעת ומדמיינת, שהיא הייתה שייכת לנסיכה או רוזנת צרפתייה.
ענדתי אותה עד שהאצבעות שלי התנפחו כל כך וכמעט בלעו אותה. מיד אחרי הלידה ענדתי אותה מחדש, אבל אחרי חודש הפנינה פשוט קפצה מהטבעת ונעלמה.
ליום ההולדת האחרון הגבר שלי הציע שנלך לקנות טבעת חדשה.
חזרנו לגלריה ובחרתי טבעת חדשה, היא לא של נסיכות, היא באה מרוסיה.
מיד החלקתי אותה על האצבע שלי ומיהרנו הביתה לנמנם קצת לפני שצריך לקחת את הילדה מהגן.
אני אוהבת את הטבעת שלי, אבל אני לא צריכה אותה כדי לדעת, שאני והגבר שלי מחוברים בקשר עמוק , אוהב ויציב.

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890