January 17, 2019

אני מאשימה את הרשתות החברתיות, כריסמס האיר וניצנץ בכל פינה.
אפילו הילדים מדקלמים את השירים שלמדו מיוטיוב ושואלים מתי סבא קלאוס יבוא לבקר אותנו?!
נזכרתי בשוק חג המולד הקסום בוינה וכל כך רציתי לקחת אותם, אבל לצערי אפילו לנצרת לא הצלחנו להגיע.
כל המכשולים הקטנים האלה לא יעצרו אותי ואפילו לא יאטו אותי בעיקר כשאני חדורת מטרה.
רציתי להעניק לילדים את החוויה אפילו אם לא נזוז מהבית (והאמת שכבר ממש לא בא לי אפילו להוציא את האף מחוץ לדלת כרגע).

 

אולי אתם תחשבו שאני מטורפת, אבל החלטתי להביא את הילדים לשלג וליצור להם עולם חורפי קסום.
זה התחיל כמו דגדוג בבטן, אחר כך הפך לרשימה מסודרת ביומן ואז זה פשוט קרה...

ניגשתי למחסן שלנו, המקום שבו כל הקרטונים מחכים בסבלנות ומנסים לנחש בתור מה הם יגמרו, והתחלתי ליצור עצים, איילים, דובי, שועל ואפילו מזחלת.
זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי, בלי הרבה תכנון, לא לגמרי מדוייק, רק פינטרסט, אני, הקרטונים וסכין יפנית. 
(לא הצלחתי להתאפק והעליתי הכל לאינסטגרם ושלחתן לי מלא בקשות לתבניות של החיות, אז אני חייבת להודות שלא אני המצאתי אותן אבל אני שולחת אתכן ...

December 19, 2018

 צילום-גיא מועלם

איך אתם קוראים למה שעכשיו, סתיו? חורף?
בכל מקרה לפני חודש האינסטוש שלי נצבע בכתום, אי אפשר היה לגלול תמונה בלי להתקל בדלעת.
יש לי וידוי שששש…..אל תגלו!!! אני מכורה לדלעות. אני מאוהבת בדלעות, אני מרותקת מדלעות. יש לי תיקיות בפינטרסט ובאינסטוש מלאות בתמונות של דלעות, אני מדפדפת בין התמונות והן עושות לי נעים בעיניים ובבטן.

 

אז חשבתי לעצמי שהשנה אני נכנסת ברבאק של הדלעות. זה התחיל מלנסות למצוא שדה דלעות וללכת לצלם שם קצת. חיפוש קטן בגוגל מצא לי שדה ממש לא רחוק ואפילו טלפון של החקלאי הזקנצ'יק והחמוד שהשדה שייך לו. התקשרתי פעם אחת ומיד קיבלתי הזמנה נדיבה לבקר בשדה + סיפור שלם על פרוצדורה רפואית שעומדת להתרחש בקרוב.
אמרתי "תודה" נבוכה ותיבלתי בהמון איחולים כנים לבריאות וחזרה לשגרה.
הטלפון השני לאותו חקלאי גרר תשובה מעט חסרת סבלנות + הסבר על פרוצדורה דנטלית שהוא עומד לעבור בדקות הקרובות. הבעתי אמפתיה אמיתית לחרדה שבוודאי תוקפת אותו ברגעים אלה ואיחלתי ש"יעבור בקלות".
הטלפון השלישי נענה על ידי אשת החקלאי שכבר הייתה פחות מנומסת וסבלנית, לאחר שהסברתי מי אני היא שא...

November 2, 2018

הסופה האחרונה שהבטיחו (אבל לא ממש התקיימה) בכל זאת גרמה טיפי טיפי נזק , אבל רק לעציצי הגינה המסכנים שמצאו את עצמם בכל מיני מקומות משונים.
זה גרם לי לחשוב שחייבים למצוא מקומות לכמה עציצים בתוך הבית, אבל הם לא יכולים להכנס הביתה במראה הגינתי הקז'ואלי שלהם, הם חייבים מייקאובר דחוף והתאמה לדרסקוד של הבית.
הסתכלתי קצת פה ושם וחיפשתי מעמדים מדליקים לעציצים ומצאתי את מעמד צינורות המתכת מדליק שתכלס אפשר לראות ולקנות 
אבל החלטתי שחבל לקנות אם אפשר להכין, זה הרבה יותר כיף.
אורן הצטרף אליי לחנות חומרי הבניין האהובה עלינו (יש לנו אשכרה חנות חומרי בניין אהובה), שם איתגרנו את המוכר שעזב הכל והתמסר לשגעונות שלי. וזה מה שיצא. טוב אני מאושרת לחלוטין, יצא מגניב בטירוף בעיני. אז הנה פרוייקט קטן לסופש שיהיה חם ונעים כמו שסופש בנובמבר צריך להיות :).
יצרתי עבורכם הוראות סטייל איקאה, סופר קל וסופר כיף, מבטיחה. 

אז מה צריך למעמד לעציץ מצינורות-
4 צינורות באורך 5 ס"מ
8 צינורות T
4 צינורות באורך 2.5 ס"מ
4 צינורות באורך 10 ס"מ
4 צינורות באורך 30 ס"מ
8 פקקי נקבה
ספריי צבע מטלי

 

אז איך מכינים מעמד...

January 18, 2018

אני כבר מרגישה די משופשפת בהפקות, אבל לקראת זאת התרגשתי במיוחד.
הפעם הייתי אמורה לצלם את מסימיליאנו די מתאו מבשל.
מסימיליאנו הוא מנצח מאסטר שף, בעונה האחרונה שיצא לנו לצפות.
אורן ואני היינו מזמינים לנו סושי ומתיישבים לראות מאסטר שף, ואז מסימיליאנו היה מפליא במנות האיטלקיות החמות והמנחמות שלו, ופתאום הסושי היה נראה קר ומנוכר והבטן רק רצתה מכל הטוב הזה שהיה על המסך.

 

אז הנה הוא בא לבשל אצלי בבית!!!!
בהפקה הזאת הכל קרה!
מרוב תמונות נגמר לי כרטיס הזיכרון, פאדיחות! ואז כשאורן הגיע כמו אביר על הסוס הלבן עם כרטיס נוסף (איך הוא תמיד מצליח להציל את המצב?!) נגמרה הבטריה.
אבל כמה שניסיתי, שום דבר לא הצליח להרוס את היום המושלם הזה. מסימיליאנו איש מקסים ונעים והריחות שהתפשטו בבית היו נפלאים ומגרים.
בסוף התיישבנו לאכול ואין לי איך לתאר את הטעמים, התחושה המנחמת והנפלאה של הפסטה הטרייה עם מרק מיניסטרונה עשיר וחם ואת כל מה שנשאר על הצלחת אספנו עם פיסה שמנה של לחם שיצא ממש כרגע מהתנור…

 


 

די!!! אני לא מסוגלת יותר לחשוב על זה, הפה מתחיל לרייר ואני חייבת לרדת לאכול איזה משהו.
אבל אני חיי...

December 27, 2016

חברת שטראוס פנו אליי דרך מאקו לעצב וליצור משחקים ויצירות לימים הארוכים של חופש חנוכה.
אתם יודעים, חופש בחורף כשקר בחוץ ולכל אטרקציה צריך להתאבזר במעיל, מטרייה, צעיף ומלא מלא סבלנות, לא מעודד יציאה, הכי טוב בבית. 

אז ניגשתי בשמחה למטלה. האביזרים- קופסאות של גמדים, המטרה- יצירה + משחק בעלות מינימלית ומחומרים שיש בבית.
רוצים לדעת מה יצא?

אז הנה-

את כל ההוראות ודרך ההכנה אפשר לראות בכתבה המלאה במאקו

דגים ונהנים- משחק ויצירה

זוכרים את משחק הדיג המיתולוגי עם דגי הפלסטיק המסתובבים שתמיד סגרו את הפה שנייה לפני שהצלחנו לדוג אותם. אז הנה גרסה חדשה של המשחק שאפשר להכין לבד ולשחק בה שעות על גבי שעות.

איך משחקים?

אפשר להניח את כל החיות שיצרנו בדלי קטן, או גיגית או אפילו על שטיח ולדוג, מי שצובר הכי הרבה חיות שהצליח לדוג, הוא המנצח.

גינת קקטוסים-

יש אנשים שיודעים לגדל ולטפח צמחים ויש כאלה שיודעים ליצור אותם. הנה פעילות כיפית שתשאיר אתכם עם גינה מקסימה שלעולם לא תנבול.

את כל ההוראות ודרך ההכנה אפשר לראות בכתבה המלאה במאקו

מבוך חוטים-

זה ה-משחק. בהשראת אינדיאנה ג'ונס ו 'סבתא חושך' (משחק שהיינ...

March 2, 2016

בחודש הקודם הבנתי משהו חשוב.

עד לא מזמן קצת התביישתי, חששתי לפגוש אנשים חדשים או מכרים ישנים. תמיד צצה השאלה 'אז מה את עושה?'
'ממ...אני בלוגרית' הייתי עונה בחשש, כי מיד מגיעה שאלת ההמשך הבלתי נמנעת- 'ועושים מזה כסף?'
השאלה הזו טומנת בחובה את כל חוסר הביטחון שלי. אני שומעת אותם חושבים 'זה מקצוע זה?!'

'אז היא בעצם לא עושה כלום!'

'נו, עוד עקרת בית עם תחביב'.

 

החודש משהו השתנה, נחישות? ביטחון עצמי?

אני לא באמת יודעת, אבל התמלאתי ברצון להתקדם ולפרוח, ויותר מזה את התחושה שמגיע לי.

אני גאה בבלוג שלי. כן! אני לא חוששת לאמר, אני גם מאמינה בו ובי.

כבר שנה וחצי, שאני מציבה לעצמי אתגרים ועומדת בהם. אז הגיע הזמן, שאני אתחיל לחוש בזה, שאני אזנח את העבר ואת תחושת הלוזריות, שאני סוחבת על הגב כמו חנל'ה (משמלת השבת של...)

 

 

אם אני כבר לובשת את שמלת הכוכבים של חנל'ה ונמצנצת כולי, אז אני רוצה שכולם יראו.
כ-ו-ל-ם!

נו?! איפה כולם?
איך אתם לא רואים?
אף אחד לא שם לב לעבודה הקשה שלי? 
אף אחד לא בא לטפוח לי על השכם?

מה אני אגיד, אכזבה!

 

אז ישבתי וחשבתי, התייעצתי עם חברות ה'פרלמנט' (קבוצת התמיכה האהו...

February 2, 2016

 

אני לא מאמינה שעדיין חורף!
בתקופה הזאת של השנה אני דב מערות, תנו לי לישון ולאכול ואני בסדר. האמת לא כל כך בסדר, אני מציצה מידי פעם מפתח המערה ובודקת אם כבר התחמם, אם יש יותר אור, מתבאסת ומתכנסת חזרה בפינה שלי.

 

השנה לא שונה כל כך מכל שנה שקדמה לה, התחושות אפילו התעצמו עקב ההריון. החלק הראשון של החורף (יש אנשים שיקראו לו סתיו, אבל מבחינתי מה שלא אביב או קיץ הוא חורף!) התאפיין בתחושות רעות במיוחד- בחילות, עייפות ועצבנות כללית.

 

השליש השני של ההריון הגיע בתיאום עם החודש החדש- פברואר.

למרות הקור והסופות במימדים תנ"כיים שהבטיחו לנו, אנרגיות חדשות מציפות אותי.

לא, עוד לא יצאתי מהטרנינג, אבל כן יצאתי קצת מהדיכאון.

אופטימיות זהירה, ששמורה רק לאפריל, מתחילה לצוץ ואיתה המון רצון ליצור ולהתקדם.

 

אני מאחלת לי ולכם, שהחודש יביא איתו אנרגיות חדשות ונפלאות, שהחורף יהיה איום רחוק (עם המס הכרחי של גשמי ברכה, שאנחנו חייבים לשלם לכנרת) ונתחמם ביצירה ואהבה.

 

 

 לכבוד החודש החדש הכנתי לוח חודש מעוצב מתנה שמחכה לכם בדף הprintables.
אצלי הוא כבר ממוסגר ומחכה בחדר השינה.

 

 

 

October 30, 2015

בא לי לברוח ולהתחבא!

זה התחיל ב'מצב', מילה מתחמקת וחסרת אחריות, שמתארת אנשים שדוקרים אנשים אחרים ברחובות.

אבל ה'מצב' מטריד אותי רק מעט, כי אני בקושי יוצאת מהבית וכמעט אף פעם לא מהשכונה. ואם אני כבר יוצאת למסע ליעדים רחוקים, אני די סומכת על עצמי, שאם אני אראה איש עם סכין אני אברח.

ואז ל'מצב' התווסף שעון החורף.

חושך הייתה אחת ממכות מצריים לא?!

איך מתמודדים עם החשיכה? טוב, בשביל זה הקדמה והטכנולוגיה הציגו בפנינו את החשמל.

הוא תמיד היה פה, מאז שנולדנו, אנחנו לא צריכים לעשות כלום בשביל להשיג אותו רק לשלם חשבון חשמל, זה החלק שלנו בעסקה, וכל עוד אנחנו ממלאים את החלק שלנו, אנחנו מאמינים שחברת חשמל ממלאת את החלק שלה שהוא להביא לנו אותו הביתה. אני לא רוצה לדעת איך הם עושים את זה, רק להיות בטוחה שהם ממשיכים לעשות את זה.

תמיד סמכתי על חברת חשמל, אבא שלי עבד בחברת חשמל, גרנו ברחוב החשמל, לא שילמנו חשבונות חשמל אבל תמיד היה לנו חשמל, תמיד! גם כששמענו שלאנשים אחרים היו הפסקות, אצלנו החשמל זרם בעקביות ובמסירות.

איך אפשר שלא לאהוב את חברת חשמל, שהייתה מפנקת פעמיים בשנה בחבילות שי עצומות עם...

January 14, 2015

יש לי חרדת אחה"צ, אני חייבת תמיד לדעת מראש מה התכניות שלנו אחרי הגן.

אני מארגנת לו"ז שבועי צפוף-מאוזן בפעילויות חוץ ופנים, משפחה וחברים, ואני נרגעת.

בגלל הסערה המדוברת תכננתי אחה"צ משפחתי בבית, אבל לא את הפסקת החשמל.

באופן טבעי מצאנו את עצמנו מקובצים משפחתית מסביב לקמין.

זה הרגיש נכון וטבעי. משהו עמוק וקדום בי נרגע מול האש.

אבל דיר באלק חברת החשמל אם זה יקרה שוב מחר.

 

 

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload