מה אני אגיד לכם?! אני לא מתה על ל"ג בעומר.
איפשהו בתפר שבין טינאייג'ריות לאמהות נס ליחו של החג!
אני מבינה את המשיכה הקדמונית להתקבצות מסביב לאש ואני מבינה את צליית המרשמלו.  אף פעם לא הבנתי מה הסיפור של הקרטושקס, העשן שמעכיר את האוויר באותו הלילה והיום שלמחרת וכיום כאמא אני לא מצליחה להבין למה אני מעמידה את הילדים שלי בפני סכנה ברורה ומוחשית.
 

אז השנה חשבתי איך אפשר לעשות את זה טיפונת פחות מזהם, טיפונת יותר בטוח ועדיין מאוד כיף. 
זורמים איתי?
 

אז ככה, קודם כל עניין האש הפראית, הגדולה שמסביבה מתקבצים כל הילדים, אפשר לוותר עליה?

אני יודעת שזה חלק מהמסורת, אבל האם היא הכרחית לילדים בגיל גן ?
כאמא לשני ילדים קטנים אני מצטמררת מהמחשבה על לנסות לשלוט עליהם באקסטזה שנוצרת סביב האש, והחרדה, הו החרדה, למה צריך אותה?
 

אז הכנתי מדורה אלטרנטיבית מקרטון...כן, מקרטון!
אתם עדיין פה?
היא נראית מגניב וכמובן שהילדים יכולים להשתתף ולעזור בהכנה שלה, היא מסמלת את המסורת והמרכז של האירוע, כל הכיף (בערך) בלי הבלאגן והאימה.
חוץ מזה יש לי פיתרון בטוח ואלגנטי לצליית המרשמלו וגם מתכון למשהו מג...

מצאנו חניה קרוב. מעיין התעקשה לסחוב ידית אחת של השקית ואני את השנייה.
ארזנו ברישול את החמוצים והקטשופ, שהתחייבנו להביא.
הרשימה פורסמה לפני שבוע, פתחתי את המייל בשירותים וראיתי את הרשימה הריקה. פתאום בבת אחת מול עיני נתפסו הכלים החד פעמיים והמשקאות הקלים.  זנחתי את כל עיסוקיי וקיפצתי את ששת המדרגות בקפיצה אחת, כדי לשים את השם של מעיין ליד החמוצים והקטשופ.
לחצתי 'עדכן' והוקל לי.
 

נכנסנו דרך השער הפרוץ לרחבת הכורכר, מרחוק מעיין זיהתה חברה ומיד זנחה את השקית, שהיא כל כך התעקשה לעזור לסחוב.
מעיין, החברה ואחותה הקטנה התקדמו יד ביד במהירות ואני נשארתי לבד עם החמוצים והקטשופ.
היא זיהתה את אמא של אחת החברות שלה ומיד רצה לחבק אותה. האמא הסתכלה עליי בחיוך רחב ואני החזרתי לה מבט מבוייש ונבוך בדרך לשולחן האוכל.
הנחתי את החמוצים והקטשופ במקומם והסתכלתי סביב.
בקבוק קאווה נופף לי לשלום, הכרתי לו תודה ואת הכוס שהחזקתי.
שניהם נהיו החברים הכי טובים שלי מיד.
 

חיפשתי את מעיין במבטי, היא כבר הייתה בראש דיונת חול, מלוכלכת מכף רגל ועד ראש ומאושרת באותה המידה.
נופפתי לה. אז מה עכשיו?!

אני מכ...