ראש השנה הוא החג האהוב עליי, האוויר מתחלף לו, מתנקה ואיתו גם אנחנו יכולים להשיל את הקשיים והמשקעים של השנה הקודמת ולקוות להתחלות חדשות.
אבל הכי הכי אני אוהבת את ארוחת החג המשפחתית, כי זו באמת הזדמנות מצויינת להניח לויכוחים, למריבות הקטנות ופשוט להראות אהבה לקרובים אלינו ביותר.
יש את אלו שיודעים להראות אהבה עם תבשילים מושקעים ויש כאלה (כמוני) שיודעים להראות אהבה עם אירוח מקסים ומושקע ושולחן יפייפה שאף אחד לא ירצה לקום ממנו.
השנה יצרתי שולחן שיהיה נעים, יפה מושקע אבל נוח. רוצים לדעת איך עשיתי את זה?
 

אז ככה ההשראה כמובן הגיעה מהסרוויס, קולקציית הצלחות CORNFLOWER של קורנינג.

אם בוינטאג' אסכינן אז חשבתי שמפת ג'ינס כחולה תהיה מושלמת ותדגיש את עיטור הפרחים הכחולים שעל הצלחות.

על המפה פיזרתי בצורה כמעט אקראית את מפיות המקרמה והתחרה שאמא שלי הכינה ואת אלו שסבתא קנתה ועוברות במשפחה מדור לדור.
ועכשיו לפרחים- פה נוצרה הזדמנות אמיתית להראות אהבה והשקעה ואפילו מקוריות. במקום לקנות זר פרחים שיעלה הרבה כסף ואז יבול לו במהירות החלטתי להכין פרחים בעצמי מבריסטולים.
אז נכון זה דורש מעט הש...

 תמיד רציתי להרגיש שייכת.
הצלחתי תמיד להסתדר עם כולם, ריחפתי לי ברחבי חצר בית הספר, עוברת מחבורה לחבורה- בין הפריקים המתוקים של אומנות פלאסטית למקובלים של מגמת דרמה, אפילו עם הג'אזיסטים הקולים היה לי דיבור, וכשהמצב היה קשה במיוחד לפעמים מצאתי את עצמי עם המחולניקיות.
אבל אף פעם לא באמת הרגשתי שייכת לאף מקום.

ארבע השנים שביליתי בטורקיה רק הגבירו את הניתוק.
"אל תדאגי" הרגיעה תמי (חברה אהובה) ,כשהודעתי לה שאני חוזרת ארצה "יש לי בשבילך חברת נפש, תאמיני לי!"
וכך היה, כשחזרתי היא הציגה לי את סיגל, ומיד נדלקתי.
 

סיגל הדהימה אותי, היא היתה מלאת אנרגיה שסחפה אותי, שאבה אותי מיד לתוך חייה ושילבה אותי במארג הסבוך של כל החברים שאספה לאורך החיים וקשרה בקשרים הדוקים.
טוב, ידעתי שיש פה אוצר, ובניגוד לביישנות המשתקת שלי המשכתי להתקשר, הופעתי בכל המסיבות, מפגשים וישיבות.
בהתחלה כל כך התביישתי שבקושי פתחתי את הפה, אבל לאט לאט סיגל הפכה חלק מהחיים שלי, ובהרבה מקרים החלק הכי טוב בחיים שלי.
 

היום אנחנו חברות כבר 10 שנים.
מספר שנראה כל כך קטן לעומת כל מה שעברנו יחד.
התחלנו בתור רווקות הוללות...

 האמת שזה ממש ממש לא היה הרעיון שלי.
התקשרו ממאקו ושאלו אם בא לי לעשות כתבה וסטיילינג להפקה בנושא שולחן ערוך לראש השנה.
"כמובן שכן!" עניתי בשמחה. 
"הפעם אני רוצה שילדים יערכו" ביקשה העורכת שלי, קרן. 
ולמרות שאני תמיד שמחה לאתגרים המחשבה העיקרית שלי הייתה "מה לעזאזל היא רוצה ממני?!"
"למה ילדים?" שאלתי בניסיון למצוא פתח מילוט.
"כדי שנוכל להראות שהצלחות של קורנינג, קלות לסחיבה, עמידות ומושלמות לידיים הקטנות של ילדים"
"כן, זה הגיוני", חשבתי "באסה!"
אז כבר נקבע התאריך, הילדים הוזמנו ונשאר לי רק לנסות למצוא פיתרונות יצירתיים.

אז התחלתי בלתת לילדים את המקום להתבטא, במקום מפה פרסתי ראנרים של נייר אריזה חום (אפשר למצוא באיקאה).
אני מתה על השילוב של הנייר עם העץ החשוף והצלחות העדינות של קורנינג שנראות כאילו הן מצויירות, נוצר מן מראה כפרי, אגב הצלם הפעם היה גלעד רדט, והתמונות שלו תמיד נראות כאילו נלקחו מסט סקנדינבי קריר. 
 

אם כבר נייר אז במקום פרחים החלטתי שאני אקשט עם ציפורי אוריגמי.
בחיים לא קיפלתי אוריגמי, אבל בין הפינטרסט ליוטיוב השמיים הם הגבול.
בסוף יש הדרכה קלה ומובנת לק...

חברת שטראוס פנו אליי דרך מאקו לעצב וליצור משחקים ויצירות לימים הארוכים של חופש חנוכה.
אתם יודעים, חופש בחורף כשקר בחוץ ולכל אטרקציה צריך להתאבזר במעיל, מטרייה, צעיף ומלא מלא סבלנות, לא מעודד יציאה, הכי טוב בבית. 

אז ניגשתי בשמחה למטלה. האביזרים- קופסאות של גמדים, המטרה- יצירה + משחק בעלות מינימלית ומחומרים שיש בבית.
רוצים לדעת מה יצא?

אז הנה-

את כל ההוראות ודרך ההכנה אפשר לראות בכתבה המלאה במאקו. 

דגים ונהנים- משחק ויצירה

זוכרים את משחק הדיג המיתולוגי עם דגי הפלסטיק המסתובבים שתמיד סגרו את הפה שנייה לפני שהצלחנו לדוג אותם. אז הנה גרסה חדשה של המשחק שאפשר להכין לבד ולשחק בה שעות על גבי שעות.

איך משחקים?

אפשר להניח את כל החיות שיצרנו בדלי קטן, או גיגית או אפילו על שטיח ולדוג, מי שצובר הכי הרבה חיות שהצליח לדוג, הוא המנצח.

גינת קקטוסים-

יש אנשים שיודעים לגדל ולטפח צמחים ויש כאלה שיודעים ליצור אותם. הנה פעילות כיפית שתשאיר אתכם עם גינה מקסימה שלעולם לא תנבול.

את כל ההוראות ודרך ההכנה אפשר לראות בכתבה המלאה במאקו. 

מבוך חוטים-

זה ה-משחק. בהשראת אינדיאנה ג'ונס ו 'סבתא חושך' (משחק שהיינ...

ביקשו ממני מ'מאקו' לעשות כתבה על קישוטים לסוכה.

'בשמחה' עניתי, הייתי כמה ימים אחרי הלידה של איתמר ולמרות התפרים, הלילות, רגשות האשם כלפי מעיין וכל שאר הירקות כבר ממש רציתי לחזור לעבוד.
רציתי להרגיש נורמלית, ליצור ולהרגיש אני.

אז קפצתי על המשימה. הדד ליין היה עוד רחוק, אבל בניגוד מוחלט לעצמי כבר התחלתי לחשוב על הפרוייקט.
לכל פרוייקט יש כמה שלבים, הראשון- שמחה, התרגשות ובטחון עצמי. אני מתחילה בלאסוף מלא רעיונות והשראה בפינטרסט (אגב אתם חייבים להכנס כי יש שם אוצרות) ולתכנן.
 

שלב שני- קניית חומרים. ארזתי תיק גדוש בכל מה שתינוק בן חודש צריך לשעה מחוץ לבית (את כל הבית), עגלה, ואת איתמר לתוך האוטו ויצאתי לקנות חומרים. קניתי את כל הבריסטולים שהיו בחנות וחזרתי הביתה בשמחה.
רציתי כבר לצלול לתוך היצירה, אבל צריך להניק את איתמר, להחליף ולהרדים, ואז כשהוא סוף סוף נרדם ניצבתי בפני ההחלטה החשובה מכל- איך מנצלים את זמן השקט המיוחל? לעבוד או לישון זאת השאלה.
מרוב מחשבות פשוט נתקעתי ליד העריסה וחישבתי את הזמן לאחור, רק כשהוא התחיל לזוז ולהשמיע קולות של מתעורר, רצתי לחדר העבודה שלי והתחל...

 בפורים הזה הייתה חגיגה גדולה. אני באמת לא מהמשקיעות, אני לא זוכרת משלוח מנות אחד שהכנתי, ותחפושת תמיד הייתה שילוב של נוח וסקסי עם אינטרפטציה חופשית. אבל השנה הכל השתנה, הבלוג עושה את זה לאנשים.השנה התבקשתי להתארח בשתי כתבות מגניבות האחת במאקו והשנייה בבלוג הנפלא onscribbling.

אז ישבתי, חשבתי, גזרתי, הדבקתי והנה משלוחי המנות שעשו לי את הפורים. והדבר הכי כיפי במשלוחי מנות זה למלא אותם ולשמח איתם אנשים שאוהבים.

אז קבלו אותם משלוחי מנות קסומים (וקלים ביותר להכנה) של חד- קרן.

אותם הכנתי לכבוד פוסט מיוחד וחגגיגי בבלוג של המעצבת הגר אשחר ניר, אישה מדהימה עם אנרגיות שמשאירות אותי עם פה פעור כל הזמן ומיליון פרוייקטים שהיא מנהלת בבת אחת.

יצרתי שלוש אריזות בנושא חדי הקרן, אפשר להדפיס אותם בדף הפרינטבלס שלי.

רק להדפיס, לגזור ולהדביק.

אם מדפיסים במדפסת רגילה על דף A4 הן יוצאות קטנות ומתוקות מתאימות לכמה הפתעות קטנות ושוקולדים בפנים. אם תשקיעו ותדפיסו על A3 הן כבר יכילו הרבה יותר הפתעות בתוכן.

הדרכה שלמה ועוד הרבה רעיונות מדהימים תוכלו למצוא בבלוג onscribbling אני ממליצה להכנס גם לחלק ה...

חלפה שנה מאז שאמרתי 'על החיים ועל המוות' ולחצתי על כפתור PUBLISH בפעם הראשונה.

לחצתי וברחתי מהבית. פחדתי מהתגובות. התנחמתי במחשבה 'את מי לעזאזל את מעניינת?!'

אף אחד במילא לא הולך לראות את זה.

אבל אז הטלפון צפצץ, "קיבלת לייק" הוא אמר לי.

"באמת?" הסתכלתי עליו בפליאה.

"וואלה, עוד אחד!" הוא פער אליי את עיניו במבט שכולו התפלאות.

מאותו רגע הפלאפון, שהיה מוקצה מחמת מיאוס הפך לחבר הכי טוב שלי. אנחנו כל הזמן ביחד.

"לייק!" הוא קופץ כל פעם ומעמיק את התלות שלי בו עוד יותר.

'לייק' התרופה הטובה ביותר לחוסר ביטחון, ומי צריך אותו יותר ממני.

לפני שנה הייתי יוצרת שבורה. שנים של כשלונות וחוסר סיפוק כמעצבת אופנה כרו בי בור עמוק. שהמשכתי והעמקתי בכל יום.

'מי ייקח אותך לעבודה?'

'את לא מספיק טובה/ צעירה/ מוכשרת.'

זה היה חלק מהרפרטואר היומי שלי.

'הפחד משתק אבל היצירה משחררת' איזה מורה אמרה לי פעם, ועכשיו החלטתי ליישם.

איור אחד בשבוע, זאת היתה ההחלטה. הוא לא צריך להיות מבריק, רק אמיתי.
אם אני אהיה אותנטית הכל יהיה בסדר ומשהו בסוף יקרה.

ואז קיבלתי עוד לייק.

לאט לאט הוא הגיע, הקול שלי, והפחד פשוט נעלם. הפס...

דילן עוזבת אותנו, היא החברה הכי טובה של מעיין והיא עוזבת אותנו. 
היא עוברת רחוק רחוק, לא לעיר אחרת או אזור אחר...רחוק רחוק... לארץ אחרת...גם היא רחוקה רחוקה!

דילן מבחינתי הייתה אהבה ממבט ראשון. שמתי לב אליה ברגע שהכנסתי את מעיין לגן, איך אפשר שלא?! אפרוח צהוב עם קול צרוד ומלא מה לאמר, מזכירה את מעיין קצת בחיצוניות והרבה בטמפרמנט.

למזלי גם מעיין התאהבה בה וקיבלתי דיווחים שהן החברות הכי טובות בגן...לבת שלי יש טעם טוב!

מעבר למתיקות אינסוף דילן התברכה גם בהורים מגניבים. מאלו שגורמים לך להרגיש בנוח עם עצמך והאמהות שלך. מאלו שלא גורמים לך להזדעזע בשקט מהחינוך האיום של הילדים שלהם, או להתבייש בחינוך האיום של הילדה שלך, פשוט מגניבים.
בהתחלה חיזרתי אחרי חולית, אמא של דילן, בביישנות, אבל אחרי מפגש אחד הבנתי עם מי יש לי עסק.
חולית מייצרת תחושה של חו"ל, עם מבטא קל, שרוואל וכפכפים היא משרה אווירה של עיירת נופש.

חולית ועדי תמיד מחייכים והכי כיף לרבוץ איתם בזמן שהילדות משחקות. 

אחרי מפגש באיטליה, חופש גדול, חגים ואינסוף אחרי צהריים, נקשרתי, ואני אוהבת את כולם, דילן, חולית ועדי.

ואז הם...