פורים מתקרב, אי אפשר לטעות בזה.
איך יודעים? החנויות מוצפות בתחפושות. הם מתכוננים חודש מראש, הם כבר למודי ניסיון, לא כמו שאני הייתי בשנה שעברה.
לפני שנה הילדה היתה עוד צעירה וגם אני, דווקא בגן התריעו בזמן, הוואטסאפים הזהירו מפני המסיבה המתקרבת והודיעו שיהיה צלם אז 'נא להערך בהתאם!'.
האמהות התכוננו במרץ ואני הייתי אדישה.
היה לי כובע, השראה וחוש הומור מוזר.
הייתי משוכנעת, שאני הולכת לחפש את הילדה בהשראת הסרט 'התפוז המכני'.
ברור שהיא תסכים לחבוש כובע ולעמוד בשקט כשאני מציירת לה ריסים. זה יהיה מצחיק, היא תהיה קולית, אני אהיה קולית ואולי תצא גם תמונה יפה לפייסבוק, שתנציח את הקוליות שלי לעד.
( זאת לא מעיין, מצאתי את זה בפינטרסט, אבל בדיוק ככה דמיינתי)
כל מי שסיפרתי לו על הרעיון ה'נפלא' שלי הגיב בזעזוע להפתעתי.
עוד יותר הופתעתי כשהילדה לא הסכימה לחבוש את הכובע אפילו לשנייה.
ופתאום מצאתי את עצמי יומיים לפני מסיבת פורים בלי תחפושת!!!!
התקשרתי לאמא הרגועה ביותר בגן, כדי שתרגיע גם אותי. אך לחרדתי הרבה התגובה שלה הייתה:
"אהה..הסתדרתי כבר מזמן, מה, עוד לא קנית כלום?!"
מיד ניתקתי את...