בואו נתחיל שפורים זה ה-חג טוב?!
אין מה לעשות, הפתח לקריאטיביות הוא ענק וזה כיף שכבר שנה רביעית אני שוברת את הראש כדי להמציא עוד משלוחי מנות.
תמיד אני מנסה ליישב בין הצורך במשלוח מנות גדול, מפוצץ ומפנק לבין משלוח מנות קטן, מתוק ומעוצב.
הפעם ניסיתי לשלב בין השניים, משלוח המנות הזה גדול יחסית, מפנק מאוד ומעוצב, אבל הדבר השונה בו שגם התוכן שלו הוא עבודת יד.
השנה החלטתי שאת משלוחי המנות שלנו אנחנו נאפה בעצמנו. 
יש מצב שאני עוד אתחרט ואקבל רגליים קרות עד שיגיע החג עצמו, אבל העיקר הכוונה ;) 
בגלל שהמשלוח צריך להכיל כמות יפה של עוגיות עשיתי לו בסיס גדול שיוכל להכיל צלחת או צנצנת. התבנית לשקיות שיצרתי יצאה גדולה מידי להדפיס על דפי A4 רגילים ולכן בניגוד לנוהל אין לי פרינטבל ייחודי בשבילכם אבל יש לי פה סקיצה ומידות מדוייקות של שקית.
בלי לחץ סבבה?

מה צריך כדי להכין שקיות כאלו?
-בריסטול לבן
-מספריים
-דבק דו צדדי
טוש שחור
-פונפון צבעוני
-דבק פלסטי

איך מכינים שקית מתנה?
1. מדפיסים את השבלונה.
2. מציירים על הבריסטול הלבן את קווי השקית לפי ההנחיות שבשבלונה.
3. גוזרים לפי הקווים.
4. מקפל...

כשהילד מקבל משימה לעשות משלוח מנות לכיתה, זה בסוף נופל עלינו.

אנחנו יושבים ומתכננים איתם את המשלוח לפרטי פרטים, הם שמחים לבוא איתנו לקנות את כל הממתקים והחומרים, אבל כשזה מגיע להכנת המשלוח הם מתחמקים בעדינות.

אחרי ההשכבות, ניקיונות וקיפולים בסוף אנחנו גם גוזרים ומדביקים, נו טוב, לפחות תהיה לנו תמונה פוטוגנית להפליא להעלות ל׳אמהות משקיעניות ומגזימניות׳,

אז כדי למנוע את המצב הזה גם השנה אנחנו שמחים להציע לכם כמה רעיונות פשוטים וסופר מדליקים למשלוחי מנות שממש קל להכין עם הילדים ועדיין יקבלו המון לייקים באינסטוש.
 

פרפר מגליל נייר סופג-

מה צריך-

• גליל נייר סופג

• ניירות דבק צבעוניים

• עיניים זזות

• דבק

• מספריים

• בריסטול צבעוני

• מנקי מקטרות
   

  מה עושים-

1. בכל צד של הגליל מקפלים את הקצוות אחד על השני ובצורה זו יוצרים סגירה לגליל.

2. עוטפים את הגליל בניירות הדבק הצבעוני.

3. מדבקים את העיניים הזזות בחלקו העליון של הגליל.

4. גוזרים מנקה מקטרות לחצי, מגלגלים את הקצוות העליונים בצורת שבלול ומכניסים אותם דרך הקיפולים שיצרנו בראש הגליל.

5. ...

זה הפורים הראשון של מעיין. טוב, לא בדיוק, היא חוותה כבר פורים, אבל המודעות התחילה רק השנה.
לפני כמה שבועות היא שמעה על הקסם שנוחת על היום המיוחד הזה- יום שבו מרשים להתאפר, יום שבו מרשים למרוח לק, מרשים לאכול ממתקים, מרשים ללבוש את השמלה הגדולה שבארון- יום המותר, פורים.

הזמן עובר בצורה משונה. לגדולים הזמן עובר מהר, לקטנים הזמן עובר לאט.
כל יום מצטרף למניין הימים שבילית על כדור הארץ ותופס את מקומו היחסי.

פורים הגיע בסוף. הודעתי לה ביום שלפני. רציתי ללבות את ההתלהבות הילדותית שלה, אבל בזהירות הורית מפוכחת.
התעוררנו ליום הנכסף, הוא התחיל כמו כל יום- יורדים למטה. אורן כבר סידר את רכבת ארוחת הבוקר על השולחן- חמוציות, דייסה, ביצה מקושקשת.
אבל הדיגדוג התחיל, מעקצץ לו בתוך הבטן. לא יכולתי לחכות שכבר יסתיים החלק הפרוצדורלי ושהקסם סוף סוף ינחת עלינו.
 

'בואי כבר' קראתי לה ונסגרנו בתוך החדר. פינטזתי על תסרוקת מסובכת עם סיכות פרחים וקשת כתר, אמא ובת יושבות על המיטה מצחקקות.
בת שלי, ילדה גדולה בת 3 וחצי. קצת מבולבלת בין הדחף שלה להיות גדולה ועצמאית לבין העלבון שגזלנו ממנה את הזכות ל...

"נועה, את חייייבת לעזור לי! עוד דקה וחצי פורים, יש מסיבה פצצה ואין לי מושג מה אני עושה עם זה..." כך נפתח אחד הבקרים שלי השבוע - בזעקת עזרה ותחנונים של חברה טובה שאעזור לה עם תחפושת ASAP

וכשחברה זועקת- אני מתייצבת!

ניתוח מצב מהיר וחודרני מולה הבהיר לי את תנאי השטח הלא פשוטים: אין שום כיוון רעיוני לתחפושת, אין זמן לרכישת תחפושת וצריך לעבוד עם מה שיש בארון.

ואז...הארה! אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אז אמצא את הפרט הקטן הזה שיעשה לה את הלוק המושלם ושיבוא מצוין עם מה שניתן למצוא בכל ארון.

כך נולדו להן 3 קשתות מקוריות, מהירות הכנה ודלות מחיר (כן...שוב עולם הפלאות של מקס סטוק לא מאכזב!) שנותנות את המראה המושלם לתחפושות של פרידה קאלו, נערת דיסקו וקלאב טרופיקנה

יאללה מסיבה!

כך עושים זאת:

פרידה קאלו-

מה צריך-

-פרחים גדולים ממשי

- קשת לשיער

-דבק חם.

מה עושים-

-  מפרקים את הפרחים מהגבעולים ומדביקים לקשת על ידי דבק חם. את הפרחים הגדולים לסדר במרכז הקשת, ובצדדים פרחים קטנים יותר.

עכשיו להשלמת המראה צריך לקלוע צמות ולחבר אותן על הקודקוד עם סיכות ראש.

למהדרין צריך גם לצייר 'השלמה' לגבות.

ובקשר...

אני יודעת, אני יודעת אני אמורה להיות האמא המשקיענית. זאת שמתקתקת משלוחי מנות מפוארים ותחפושות עבודת יד.
אבל ביניינו אין לי סבלנות!!!
את סאגת התחפושת פתרתי לפני חודש. איך? בדרך הנפלאה ביותר- לזרוק כסף על הבעיה.
פשוט קניתי (והאמת לא ביוקר) שמלה גדולה ומתנפחת. זה כל מה שאני חלמתי עליו כילדה ובגיל 10 כל חלומותיי התגשמו כשהתחפשתי ל'צפון- דרום' זוכרים את הסידרה?

אמא שלי תרמה שמלת מלמלה שלא עלתה עליה יותר. אחותי תפרה לי קרינולינה מחצאית גדולה (שוב תרומה של אמא שלי למאבק) וחישוקים.
הדבר היחיד שרציתי יותר מכל היה פיאה בלונדינית עם בקבוקים (בתור ילדה עם שיער חלק כמובן שהדבר היחיד שרציתי היו תלתלים. ומה לא עשיתי כדי להשיג אותם, הייתי מגלגלת קבוצות קבוצות של שיער עם חתיכות נייר טואלט וקושרת. ישנה איתן לילה שלם ובבוקר בחרדת קודש פותחת אחד אחד. מרגע הפתיחה היו לי 20 דקות של ריצה מטורפת לבית הספר, סיבוב דאווין אחד ועד השיעור הראשון השיער התיישר לצורתו הטיבעית והמשעממת).
הוריי ה'חסכנים' חשבו שהקו האדום עובר ממש לפני קניית פיאה, שאני אלבש רק יום אחד, מה שהעיב על התחפושת כולה והיא שימחה...

 בפורים הזה הייתה חגיגה גדולה. אני באמת לא מהמשקיעות, אני לא זוכרת משלוח מנות אחד שהכנתי, ותחפושת תמיד הייתה שילוב של נוח וסקסי עם אינטרפטציה חופשית. אבל השנה הכל השתנה, הבלוג עושה את זה לאנשים.השנה התבקשתי להתארח בשתי כתבות מגניבות האחת במאקו והשנייה בבלוג הנפלא onscribbling.

אז ישבתי, חשבתי, גזרתי, הדבקתי והנה משלוחי המנות שעשו לי את הפורים. והדבר הכי כיפי במשלוחי מנות זה למלא אותם ולשמח איתם אנשים שאוהבים.

אז קבלו אותם משלוחי מנות קסומים (וקלים ביותר להכנה) של חד- קרן.

אותם הכנתי לכבוד פוסט מיוחד וחגגיגי בבלוג של המעצבת הגר אשחר ניר, אישה מדהימה עם אנרגיות שמשאירות אותי עם פה פעור כל הזמן ומיליון פרוייקטים שהיא מנהלת בבת אחת.

יצרתי שלוש אריזות בנושא חדי הקרן, אפשר להדפיס אותם בדף הפרינטבלס שלי.

רק להדפיס, לגזור ולהדביק.

אם מדפיסים במדפסת רגילה על דף A4 הן יוצאות קטנות ומתוקות מתאימות לכמה הפתעות קטנות ושוקולדים בפנים. אם תשקיעו ותדפיסו על A3 הן כבר יכילו הרבה יותר הפתעות בתוכן.

הדרכה שלמה ועוד הרבה רעיונות מדהימים תוכלו למצוא בבלוג onscribbling אני ממליצה להכנס גם לחלק ה...

פורים מתקרב, אי אפשר לטעות בזה.
איך יודעים? החנויות מוצפות בתחפושות. הם מתכוננים חודש מראש, הם כבר למודי ניסיון, לא כמו שאני הייתי בשנה שעברה.

לפני שנה הילדה היתה עוד צעירה וגם אני, דווקא בגן התריעו בזמן, הוואטסאפים  הזהירו מפני המסיבה  המתקרבת והודיעו שיהיה צלם אז 'נא להערך בהתאם!'.

האמהות התכוננו במרץ ואני הייתי אדישה.

היה לי כובע, השראה וחוש הומור מוזר.

הייתי משוכנעת, שאני הולכת לחפש את הילדה בהשראת הסרט 'התפוז המכני'.
ברור שהיא תסכים לחבוש כובע ולעמוד בשקט כשאני מציירת לה ריסים. זה יהיה מצחיק, היא תהיה קולית, אני אהיה קולית ואולי תצא גם תמונה יפה לפייסבוק, שתנציח את הקוליות שלי לעד.
 

( זאת לא מעיין, מצאתי את זה בפינטרסט, אבל בדיוק ככה דמיינתי)

כל מי שסיפרתי לו על הרעיון ה'נפלא' שלי הגיב בזעזוע להפתעתי.

עוד יותר הופתעתי כשהילדה לא הסכימה לחבוש את הכובע אפילו לשנייה. 

ופתאום מצאתי את עצמי יומיים לפני מסיבת פורים בלי תחפושת!!!!
התקשרתי לאמא הרגועה ביותר בגן, כדי שתרגיע גם אותי. אך לחרדתי הרבה התגובה שלה הייתה:

"אהה..הסתדרתי כבר מזמן, מה, עוד לא קנית כלום?!"

מיד ניתקתי את...