March 6, 2018

אני יושבת על המיטה מאחורי אמא שלי, הרגליים שלי לא מגיעות לרצפה ואני מנפנפת אותן בעצבנות. משעמם לי, סיימתי להתלבש, גם אמא. אבל היא בדיוק התיישבה מול שולחן האיפור, הציתה סיגריה, שלפה מהמגירה האסורה את תיק האיפור וצללה לעולם שכולו שלה.

ברקע הקול של אלכס אנסקי מרגיע ומלטף.

אמא, מרוכזת ברגע ובעצמה מתכופפת אל המראה, ביד אחת היא מתקנת שוב ושוב את שכבות הרימל, צובעת ומפרידה את הריסים וביד השניה היא מותחת את העפעף ומחזיקה את הסיגריה הבוערת.

אני בוחנת בקפידה את כל שלבי הטקס היומי, עד שהיא מסיימת אבל לא קמה.

שקט! היא מביטה בעצמה, ממסגרת את הפנים עם שתי ידיה ומותחת את העור שהתחיל להתדלדל.
היא מנסה לזהות במראה את האישה היפה והצעירה שהיתה שם פעם.

יופי הוא נכס יקר שניתן להעריך רק כשמתחיל לדהות.

״נו טוב, יותר טוב מזה זה כבר לא יהיה״ היא אומרת, לוקחת שאיפה מהסיגריה, קמה בחדות ועוזבת את המראה.

אני לא מתאפרת. אבל אני מותקפת כל יום על ידי המראה באמבטיה. אני מתפשטת ומיד מכניסה את הבטן. העיניים מזהות קמטוטים קטנים שהלידות העניקו לי ואני מפנה מיד את המבט, עוברת הלאה וממשיכה בויה דלורוזה.

אני מ...

June 20, 2017

אורן התיישב לידי וזרק איזה מבט מזועזע לכיוון הטלוויזיה "איך את רואה את זה ?" הוא שאל ומיד התנדף.
עוד לפני שהצלחתי להזיז את העיניים מהמסך הוא כבר נעלם הרחק הרחק.
גמעתי את כל הפרקים של 'סיפורה של שיפחה' בלי נשימה. 
קראתי את הספר לפני שנים, לפני שהיו לי ילדים ומרכז הכובד שלי עבר לרחם. אז נהניתי מהספר מבחינה אינטלקטואלית, קראתי לאט ושיננתי את המשפטים המפותלים, החכמים. את משחקי המילים והמשמעויות הכפולות (למשל שם הגיבורה Offred- OF Fred \של פרד, שייכת לו. ו- offered/ במילון- העלאת קורבן, מנחה).
אז כשיצאה הסדרה ידעתי שאני חייבת לראות אותה מצד אחד ופחדתי נורא שאני לא אעמוד בזוועות.

ואז התחלתי...ולא הצלחתי להפסיק, למה בעצם? 

אז דבר ראשון הסיפור יושב בדיוק על הפחד הגדול, החרדה שעליה גדלתי, שלא דוברה אבל תמיד הייתה נוכחת- שיום אחד בלי שום אזהרה הקרקע תשמט מתחת לרגליים והעולם שהכרנו ישתנה.
המשפחה שלנו היתה מונומנט לשבריריות של החיים. תמיד חישבתי את הקץ לאחור, אבל כרווקה זה לא הפריע לי, אסקפיזם עם הרבה אלכוהול (ועוד כל הבא ליד...) בתוספת של פטאליזם ואיכשהו הייתי מוכנה לכל מה שיבוא...

June 2, 2015

 אני מתה על גבר עם מכנסיים קצרים. זה עושה לי את זה!
כשגבר עם מכנסיים קצרים עובר ברחוב, העיניים שלי נתקעות על הרגליים החשופות ואני בוהה.
זה חזק ממני, משהו עמוק מבפנים, בביולוגיה שלי, זה בלתי נשלט!

 

לפעמים כשעובר מכנסון ממש שווה אני צועקת לו- "היי!" 
לא תמיד הם עונים, אבל תמיד מתחילים ללכת קצת יותר מהר.

זה מסוכן לגבר עם מכנסיים קצרים 
ללכת ברחוב, לא ממני, אני בחיים לא אשלח ידיים.
למה?
כי זה ממש לא לעניין, לא בסדר וממש לא באופי שלי.
למרות שלפעמים הוא ממש מבקש את זה!

 

 

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890