September 18, 2019

משהו טיפה השתנה אצלי בשנים האחרונות.
תמיד כשעלתה דילמת מתנות (בחגים וימי הולדת למשל) הייתי שולחת את בעל הדילמה לזרה לרכוש כרטיס מתנה. תודה ושלום ונגמרה הבעיה.
אבל מאז שהתחיל סבב חגיגות ה-40 בחבר'ה, הבנו שמשהו צריך להשתנות, להפוך לבלתי נשכח, מעשיר ומרגש והמתנות הפכו לחוויות. עולם חדש ונפלא נפתח בפנינו וימי הגיפט קארד נעלמו לעד.

 

עכשיו, אני חסידת החוויות, מה זה אומר? סיורים וסדנאות. לקראת ראש השנה עלה רעיון בקרב קבוצת בלוגריות מובילות לעשות פוסט מתנות, כל אחת ממליצה על מתנות מגניבות לראש השנה (כל הלינקים יהיו פה למטה, ותוכלו לקפוץ מאחת לשנייה ולקבל טונות של רעיונות), אני חשבתי דווקא לספר לכם על כמה סדנאות וסיורים שעברתי בשנה האחרונה, שאני ממליצה בחום להתנסות בהם, ובכמה שאני מכניסה לווישליסט שלי לשנה הקרובה (ווינק, ווינק, קריצה, קריצה...).
 

סיור אוכל של BE TEL AVIV-

אז נתחיל ביום הכיף שהחברות שלי אירגנו לי ליומולדת 40.

אם יש משהו שמחבר את כולנו זה אהבה עצומה לאוכל. אם לא היינו בני אדם כנראה היינו ארבה.
אנחנו בחבר'ה אנשים תרבותיים, נעימים ונחמדים, אבל כשמניחים לפנינו מזון ה...

September 3, 2018

ראש השנה הוא החג האהוב עליי, האוויר מתחלף לו, מתנקה ואיתו גם אנחנו יכולים להשיל את הקשיים והמשקעים של השנה הקודמת ולקוות להתחלות חדשות.
אבל הכי הכי אני אוהבת את ארוחת החג המשפחתית, כי זו באמת הזדמנות מצויינת להניח לויכוחים, למריבות הקטנות ופשוט להראות אהבה לקרובים אלינו ביותר.
יש את אלו שיודעים להראות אהבה עם תבשילים מושקעים ויש כאלה (כמוני) שיודעים להראות אהבה עם אירוח מקסים ומושקע ושולחן יפייפה שאף אחד לא ירצה לקום ממנו.
השנה יצרתי שולחן שיהיה נעים, יפה מושקע אבל נוח. רוצים לדעת איך עשיתי את זה?

 

אז ככה ההשראה כמובן הגיעה מהסרוויס, קולקציית הצלחות CORNFLOWER של קורנינג.

אם בוינטאג' אסכינן אז חשבתי שמפת ג'ינס כחולה תהיה מושלמת ותדגיש את עיטור הפרחים הכחולים שעל הצלחות.

על המפה פיזרתי בצורה כמעט אקראית את מפיות המקרמה והתחרה שאמא שלי הכינה ואת אלו שסבתא קנתה ועוברות במשפחה מדור לדור.
ועכשיו לפרחים- פה נוצרה הזדמנות אמיתית להראות אהבה והשקעה ואפילו מקוריות. במקום לקנות זר פרחים שיעלה הרבה כסף ואז יבול לו במהירות החלטתי להכין פרחים בעצמי מבריסטולים.
אז נכון זה דורש מעט הש...

September 26, 2017

"זה החג האחרון שלו איתנו" אמרתי לאורן.
"תפסיקי להספיד אותו!" הוא מיד התעצבן עליי.
שתקתי בעצב, כי המחשבה לא מרפה ממני.

אבא שלי עוזב אותנו, הוא עושה את זה לאט לאט, כל יום חלק אחר ממנו נעלם.
אמא שלי עשתה את זה בבת אחת- יציאה כואבת ודרמטית. והוא מתנדף לאיטו עם הרוח.
בגלל זה החג היה חשוב במיוחד, בפעם האחרונה להרגיש את הילדות שלנו, לפני שתעלם, את המסורות שלנו כמשפחה, כשאבא היה חזק ושלט על הכל מכסאו בראש השולחן והריחות של התבשילים של אמא מילאו את הבית.

 

אחותי היא מייצרת ושומרת המסורות המשפחתית.
היא מנסה לצקת משמעויות לתוך כל חג, אפילו שהן לא היו נוכחות במסורת המשפחתית החילונית שלנו.
והיא זו שמנסה לשחזר ולשמר את המאכלים של אמא.

 

אני תמיד הייתי הילדה הקטנה ה'מזיניק'. כבר לא! האחריות שלקחתי על הטיפול באבא גורמת לי להשמיע את קולי ולרצות להראות.
אז לבשל אני לא יודעת, זה התפקיד של אורן, אבל לקשט כן.
אז הגעתי מוקדם, סחבתי שקית גדולה של איקאה, מלאה באביזרים לכל ההפקות שאני עושה.
טיפסתי על השולחן שהצבנו בחוץ, תליתי עששיות וקישוטי נייר, קטפתי ענפים ופרחים מהחצר והדלקתי נרות.
כשאחותי...

September 17, 2017

 האמת שזה ממש ממש לא היה הרעיון שלי.
התקשרו ממאקו ושאלו אם בא לי לעשות כתבה וסטיילינג להפקה בנושא שולחן ערוך לראש השנה.
"כמובן שכן!" עניתי בשמחה. 
"הפעם אני רוצה שילדים יערכו" ביקשה העורכת שלי, קרן. 
ולמרות שאני תמיד שמחה לאתגרים המחשבה העיקרית שלי הייתה "מה לעזאזל היא רוצה ממני?!"
"למה ילדים?" שאלתי בניסיון למצוא פתח מילוט.
"כדי שנוכל להראות שהצלחות של קורנינג, קלות לסחיבה, עמידות ומושלמות לידיים הקטנות של ילדים"
"כן, זה הגיוני", חשבתי "באסה!"
אז כבר נקבע התאריך, הילדים הוזמנו ונשאר לי רק לנסות למצוא פיתרונות יצירתיים.

אז התחלתי בלתת לילדים את המקום להתבטא, במקום מפה פרסתי ראנרים של נייר אריזה חום (אפשר למצוא באיקאה).
אני מתה על השילוב של הנייר עם העץ החשוף והצלחות העדינות של קורנינג שנראות כאילו הן מצויירות, נוצר מן מראה כפרי, אגב הצלם הפעם היה גלעד רדט, והתמונות שלו תמיד נראות כאילו נלקחו מסט סקנדינבי קריר. 

 

אם כבר נייר אז במקום פרחים החלטתי שאני אקשט עם ציפורי אוריגמי.
בחיים לא קיפלתי אוריגמי, אבל בין הפינטרסט ליוטיוב השמיים הם הגבול.
בסוף יש הדרכה קלה ומובנת לק...

September 11, 2017

האובססיה לעטיפת מתנות התחילה דווקא עם מתנה גרועה במיוחד.
זה לא שלא ידעתי שבשבת החברים שלנו חוגגים יומולדת ל'נסיך' שלהם, ידעתי.
אפילו לא שכחתי...פשוט תיעדפתי את זה אחורה.
כל כך אחורה ברשימת המטלות שלי, שהמשימה הספציפית הזאת נראתה קטנה, רחוקה ומעט מטושטשת...מתמזגת עם האופק.
ואז הגיע יום שישי, חצי יום שגם ככה עמוס במטלות, ופתאום המשימה הרחוקה זינקה מקו האופק הישר לתוך פרצופי עם סירנות צורמות ולב שנפל לתחתונים.

חצי שעה עד שחייבים לאסוף את הילדים, זיעה קרה, דפיקות לב ומחשבה טורדנית אחת :"למה את תמיד משאירה הכל לרגע האחרון?"
ברגעים כאלה הקול של אבא שלי הוא זה שמדבר (יותר מוכיח ממדבר).
"איך את אוהבת להלחיץ את עצמך?!" (שוב אבא שלי)
עצרתי במרכז השכונתי, קיוויתי שאולי היום, דווקא היום חנות הצעצועים המפונפנת תהייה פתוחה, אבל כמובן שלא.
אז פניתי לחנות הפיצ'פקעס הסמוכה.
אי אפשר להגדיר את החנות הזאת, היא עמוסה במגרות ושקיות שגולשות למדרכה, אפשר למצוא שם הלבשה תחתונה, מיקסרים ופונפונים ליצירה.
אני תמיד מדמיינת שאפשר למצוא שם הכל במגרות ומידי פעם אני קוראת למוכרת פנימה (גם כשהיא רוא...

September 9, 2015

 לפני חודש, החג היה עוד רחוק, 'קודם נשרוד את החופש הגדול אח"כ נחשוב על ראש השנה' חשבתי.

לפני שבועיים נפגשתי עם אחותי. בין 'פה' ל'שם' השאלה נזרקה לחלל האוויר-"עושים את החג ביחד?"

"כן" עניתי.
והיא נתנה בי מבט טעון ומלא משמעות שפירשתי כ'דיר בלאק את מבריזה!' או 'אולי הפעם נעשה אצלך?!'
השתעשעתי עם הרעיון לארח את החג אצלנו, הרי יש לנו בית חדש ומרווח ואין לנו יותר תירוצים.

ניסיתי לחשוב איך אני מבשרת את הרעיון לאורן. הרגע חזרנו מטיול משפחתי ללונדון עם פוסט טראומה קלה, ואני חוששת שאירוח ארוחת החג יצור כל כך הרבה לחץ, שהטיול המשפחתי הבא שלנו יהיה לאברבאנל.

 

החלטתי לתקוף את הבעיה מבחינה מתמטית והתחלתי בספירת מלאי:

18 סכינים

8 מזלגות

10 צלחות קטנות ו-5 גדולות

6 צלוחיות למרק 

ושום כלי הגשה.

החשבון ברור- החג בשום אופן לא יכול להיות אצלנו!

עכשיו רק צריך לעדכן את אחותי

 

התקשרתי אליה לתיאום פרטים אחרונים. נשמתי עמוק והכנתי את עצמי והתירוצים.

"עושים אצלי!" היא קבעה מיד בתחילת השיחה.

"סבבה" נשפתי בהקלה וניסיתי להשמע נונשלנטית.

חילקנו את התפקידים.

אורן מיד פתח חמ"ל ראש השנה, עם רימת מצרכים, לו"ז קניות ו...

Please reload

הכירו את הנפשות הפועלות

יומן חופשת לידה- הנפשות הפועלות

אני נועה קליין, בעבר מעצבת אופנה, בהווה בעיקר אמא של מעיין ובת זוג של אורן, ובעתיד מי יודע ...

עקבו אחריי
  • Facebook Black Round
  • Pinterest Black Round
  • Instagram Black Round
  • YouTube - Black Circle
printables freebies

Printables

פוסטים קודמים

March 11, 2019

February 5, 2019

Please reload

תגיות
Please reload

  • Pinterest Black Round
  • Facebook Black Round
  • Instagram Black Round

© 2014 by I'm on leave

Proudly created with Wix.com

Tel: 123-456-7890